חזון ומדיניות להזנקת
הליך הבנייה מחדש של מדינת ישראל
מתוך האסון של 7 באוקטובר התגלו ניצוצות חדשים של ההבטחה הקרויה מדינת ישראל. חברה וקהילה שמתוך הכאב והאובדן ביקשה לנער ממנה את פצעי השנים האחרונות — את הקיטוב והניכור בין חלקי העם; את המערכת הפוליטית המשותקת ונטולת המצפן; את השבר ביחסים בין הרשויות; את הליקויים במערכת הכלכלית; ואת הפגיעות הביטחונית שלא היינו ערים מספיק לקיומה. הניצוצות הללו זקוקים להכוונה מנהיגותית על-מנת להבשיל לתיקון ובנייה מחדש. מכון תכלית מבקש לסייע להנהגת המדינה לגבש ולהוביל חזון לבנייה מחדש ומתוכו שורה של רפורמות מדיניות ושינויים מבניים שיהפכו לאבני הבניין של תהליך הבנייה מחדש של המדינה.
מה קרה לנו?
מדינת ישראל מתמודדת בימים אלה עם המשבר החמור ביותר מיום כינונה. אירועי 7 באוקטובר ניפצו משהו מאוד בסיסי בחוזה החברתי שבין המדינה לאזרחיה — כישלון במשימה הראשונה שיש לכל מדינה, בוודאי למדינת ישראל: הגנה על חייהם ושלומם של אזרחיה. אבל גורמי הרקע לאסון ולתגובה הלא מספקת של מערכות הממשל השונות בימים שאחריו הן תוצאה של קלקולים שהיו מנת חלקנו גם ב-6 באוקטובר.
מדינת ישראל מצויה כבר תקופה ארוכה בתהליך של שחיקת הלכידות החברתית המשתקף באמון הולך ופוחת במוסדות, ובחברה אזרחית שסובלת מקיטוב וניכור גובר בין חלקיה. הציבור הישראלי חושד במי שלא דומה לו, מסתגר במחנות פוליטיים וסוציולוגיים מבוססי זהות ומתפרק ליחידות שלא רק שלא מסכימות על הערכים, אלא פשוט רואות תמונת מציאות שונה. במציאות זו הולכת לאיבוד תחושת השותפות והיכולת לקיים יחד פרויקט לאומי שנדרש לעמוד מול אתגרים חיצוניים משמעותיים.
הקיטוב החברתי שכפל את עצמו כמו וירוס עיקש למערכת הפוליטית, ויצר הנהגה מפלגת ומגזרית בתפיסתה וכנסת מפולגת, מסוכסכת ומשותקת, בה המחנות המייצגים את הרוב הישראלי סירבו או לא היו מסוגלים לעבוד יחד. במציאות הזו, כל מחנה פנה לקצוות שלו. מגמות של פופוליזם חדרו ללב המערכת הפוליטית בדלת הקדמית. התוצאה: קואליציות שבריריות, ממשלות בתפקוד נמוך, חמש מערכות בחירות, וממשלות שתלויות בגורמים מקצה הקשת הפוליטית. למשבר הפוליטי היתה השפעה על פניה של הכנסת ובהיזון חוזר היא החריפה את המשבר החברתי. בנוסף, פוליטיקת קצוות וזהויות החלה לייצר עוינות וחוסר שיתוף פעולה עם המערכות הבירוקרטיות המהוות את זרוע הביצוע של הממשל. משבר הממשל פגע בצורה עמוקה במגזר הציבורי (שהיה רווי בבעיות וחסמים עוד קודם) ויצר זעזועי משנה במערכות השונות — הבריאות, החינוך, הרווחה, הכלכלה ואחרות. התפקוד הלקוי של הממשל בישראל החל לתת את אותותיו ולהשפיע לרעה על המשק כולו.
המערכת הפוליטית הלא יציבה המריצה גורמים בתוכה, בעידוד הקצוות ובהישענות עליהם, לאתגר את כללי המשחק שהתהוו במערכת המשטרית והחוקתית בישראל, ולחשוף לעיני כל את חולשותיה המבניות החריפות (שלא קיימות באף מדינה דמוקרטית אשר ראוי להידמות לה). המשבר שפרץ בעקבות הניסיון להעביר באבחה תוכנית משפטית שהתיימרה להפוך על פיהם את יסודות המשטר החוקתי בישראל העמיק אף הוא את המשברים החברתיים והפוליטיים והציף בפני אזרחי ישראל את המחיר של מערכת משטרית המתנהלת ללא כללי משחק מוסכמים וללא חסמים המגינים עליה מפני שינויים רדיקליים.
החשש מפני שינוי מהותי ועמוק ביסודות המשטר החוקתי, והמאבק הציבורי שהוצת בעקבות התוכנית המשפטית הובילו לסערה חברתית ולפגיעה קשה בכלכלה. מנועי המשק הואטו, השקל נחלש, חברות דירוג האשראי התריעו, והמשקיעים משכו את ידיהם. כל זה קרה על רקע מערכת כלכלית שעוד קודם לכן סבלה מפריון נמוך ומיוקר מחיה ומפערים מהגבוהים במערב.
מוקדם לומר אם לפגיעה המצטברת בחוסן הלאומי על כל מרכיביו — החברתי, הפוליטי, המשטרי והכלכלי — היה חלק ישיר בנפילת אבן הדומינו האחרונה ב-7 באוקטובר. אך אין ספק כי אבדן העוצמה הישראלית הפך אותנו חשופים יותר לסכנה ביטחונית קשה. התוצאות הטרגיות של ה-7 באוקטובר ילוו אותנו עמוק לתוך ההיסטוריה הישראלית והציונית. חמור מכך, היא הותירה אותנו עם מוסדות ומערכות שאינן בנויות כיום להתמודד עם קשת האתגרים מולם ניצבת החברה הישראלית. כדי לתקן את המדינה, צריך להתחיל ביסודות שנפגמו.
כיצד נבנה מחדש?
הרעיון המארגן של יוזמת ״אחד העם״ הוא שהבנייה מחדש של מדינת ישראל ביום שאחרי המלחמה חייבת להתחיל מתיקון היסודות —״המעצבים המרכזיים״: המרקם החברתי, התשתית החוקתית, מערכות הממשל, המערכת הכלכלית והביטחון.
כל אחד מהמעצבים המרכזיים הוא עולם ומלואו וכנגזרת מכך, תיקונו עשוי לכלול שורה ארוכה של סוגיות מדיניות ציבורית שעיסוק בכולן יקח זמן רב. אך בכל אחד מהמעצבים קיימות ״נקודות ארכימדיות״ – תחומי מדיניות מרכזיים שיצירת שינוי חיובי בהם תייצר השפעה ותניע את גלגלי התיקון למרחק. התפיסה של יוזמת "אחד העם" היא כי ראוי להתמקד בשלבי העבודה הראשונים בנקודות הארכימדיות של כל אחד מהמעצבים המרכזיים ולפרוט אותן לכדי שורה של תיקוני מדיניות, חקיקה ורגולציה בתחומים השונים.
מתוך כך המכון פועל לפתח פתרונות מדיניות בשורה של נקודות ארכימדיות. דוגמאות נבחרות כוללות את חוק יסוד: החקיקה להסדרת מערכת היחסים בין רשויות השלטון; רפורמות בכנסת, בממשלה ובשיטת הבחירות; רפורמת ״הטובים והטובות לשירות״ לחידוש השירות הציבורי; גיבוש אסטרטגיית היציאה מעזה ביום שאחרי המלחמה; רפורמות להסדרת ההשתתפות האזרחית של כלל הקבוצות בחברה הישראלית; אסדרת פעילות המדיה החברתית ועוד.
המטרה: שותפות בבנייה מחדש
תהליך בנייה עמוק ואמיתי שאינו נשאר ברמת הכותרת הפוליטית או תעמולת הבחירות ״דורש כפר שלם״ (״It takes a village״) ויצריך מאמץ לאומי עקבי עם הנהגה יציבה והשתתפות של מנעד רחב של נציגויות פוליטיות וארגוני חברה אזרחית. מטרת יוזמת ״אחד העם״ היא להציג מצפן שיתאים להנהגה מאחה המחויבת לתהליך בנייה מחדש ממלכתי, ולהציע שורה של פתרונות מדיניות לתיקון יסודות המדינה.
מדינה שיסודותיה יהיו חזקים תחזור להיות:
