המחקר שבדק: איך ממנים נשיאי בתי משפט בעולם הדמוקרטי?

המחקר החדש, שנערך ע"י מכון תכלית, כלל 20 מדינות דמוקרטיות ומצא כי המודל הדומיננטי ביותר הוא מינוי ע"י השופטים המכהנים • עוד מצא המחקר כי שיטת הסניוריטי קיימת רק ב-20% מהמדינות שנבדקו

מאת ניצן שפיר

גלובס | 14.05.2023

מחקר חדש, שנערך על-ידי מכון תכלית, בדק איך ממנים בעולם נשיאים לבית המשפט הגבוה במדינה. שינוי שיטת הסניוריטי (השופט הוותיק ביותר מתמנה לנשיא) הנהוגה בישראל נמצא בלב המהפכה המשפטית שמבקשת הממשלה לקדם. קידום הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, שיאפשר לקואליציה למנות את נשיא בית המשפט העליון, נעצר לאחר שההצעה הגיעה לשלב הסופי, לפני קריאה שנייה ושלישית.

המחקר החדש, שנערך על-ידי יעל סירקיס בהנחיית ד"ר בל יוסף, כלל 20 מדינות דמוקרטיות ומצא כי המודל הדומיננטי ביותר (40%) הוא מינוי על-ידי השופטים המכהנים. ב-25% (5) מהמדינות הליך המינוי נושא אופי פוליטי, אך בארבע מתוכן המינוי נעשה על-ידי הרשות המחוקקת יחד עם הממשלה או הנשיא. רק באוסטרליה לא נמצאו מנגנונים שיבטיחו בחירה שאינה פוליטית. ב-30% (6) מהמדינות הבחירה נעשית על-ידי הממשלה בהליך המבוסס על שיקולים מקצועיים. ב-5% מהמדינות (מדינה אחת - בריטניה), הנשיא נבחר על-ידי ועדה מקצועית.

ב-11 מתוך 20 המדינות שנבדקו, הבחירה מצויה בסמכות נבחרי ציבור. ב-6 מהן הליך הבחירה קיימים מנגנונים מוסדיים שבפועל מאצילים את הליך הבחירה לגורמים מקצועיים.

שיטת הסניוריטי - רק ב-20% מהמדינות

עוד מצא המחקר כי שיטת הסניוריטי קיימת רק ב-20% (4) מהמדינות שנבדקו. משך הכהונה של המועמדים לא מהווה דרישה למינוי ב-55% מהמדינות, לעומת 45% מהמדינות שהוותק מהווה שיקול בעוצמות שונות - משיטת הסינייוריטי, מדינות בהן הוותק מהווה שיקול לפי החוק ומדינה בה קיימת מוסכמה פוליטית על מינוי המבוסס על שיקולי ותק - קנדה. במקביל נמצא כי ב-70% מהמדינות הנשיא ממונה מבין השופטים המכהנים בבית המשפט העליון.

החשיבות לבחירת נשיא בית המשפט העליון בישראל היא רבה. הוא אחראי לניהול מערכת בתי המשפט, קובע את הרכבי בית המשפט העליון בחלק מהתיקים, מכריע בבקשות לפסלות שופטים, נותן הנחיות לשופטים בכל הערכאות ומפקח על עבודת השופטים. הנשיא גם חבר בוועדה לבחירת שופטים.

כיום קובע החוק כי הנשיא ימונה מקרב השופטים המכהנים לפי בחירת רוב (7 מתוך 9) בוועדה לבחירת שופטים. אך הנוהג הקיים, המכונה שיטת הסיניוריטי, הוא שלוועדה מוגשת מועמדת השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, והיא מאשרת. כאמור, במסגרת הצעת החקיקה לשינוי הרכב הוועדה העומד על הפרק, מבקשת הקואליציה לאפשר לה לבחור נשיא. לפי הצעת החוק, ניתן יהיה למנות נשיא בית משפט ברוב של השופטים - כלומר ברוב של 6 מתוך 11. מאחר שלקואליציה לפי ההצעה יש רוב, הקואליציה מבטיחה בכך את יכולתה לבחור נשיא לבית המשפט ולהבטיח זהות של חבר נוסף בוועדה על ה-6.

ערובה מפני פוליטיזציה

המתנגדים לשיטת הסיניוריטי טוענים כי אין הצדקה לשיטת מינוי שלא מבוססת על כישורים והתאמה לתפקיד ושלא נשלטת על-ידי נבחרי ציבור. התומכים בשיטת הסיניוריטי טוענים כי השיטה מהווה ערובה מפני פוליטיזציה של תפקיד הנשיא, וכי מינוי נשיא לצרכי השלטון יפגע בעצמאות בית המשפט העליון.

לדברי ד"ר אלעד גיל, העומד בראש המחקר במכון תכלית, המבנה בישראל אינו זהה לאף מדינה דמוקרטית אחרת בעולם, ומאופיין בתלות גבוהה יחסית במנגוני ריסון משפטיים, של בתי המשפט וגורמי הייעוץ המשפטי. זאת בשל חולשת מנגנוני ביזור כוח.

לדבריו, המסקנה המרכזית העולה מהתמונה ההשוואתית היא ש"מינוי אינו נתפס בעולם כמנגנון שראוי להישלט על-ידי שיקולים פוליטיים, אלא מיועד להבטיח את מקצועיות ועצמאות הרשות השופטת".

ד"ר אלעד גיל

הוא עמית בכיר וראש המחקר במכון תַּכְלִית למדיניות ישראלית.

לעמוד הטוויטר >>

לקריאת הכתבה במקור >>