בין הפקרות לשקיפות: אילון מאסק נכנס לטוויטר.
מאת ד״ר טל מימרן ודרור גת
העין השביעית | 6.11.2022
אילון מאסק השלים בשבוע שעבר את רכישת טוויטר תמורת 44 מיליארד דולר, ונכנס לנהל את החברה כמו פיל בחנות חרסינה. פרסומים שליליים החלו לצוף ביחס לגל פיטורים בקרב עובדי החברה ואובדן מפרסמים משמעותיים דוגמת אאודי; והביקורת הציבורית הגיעה עד לנשיא ארצות-הברית המטיל ספק ביכולת הפלטפורמה לפקח על אמיתות התכנים המפורסמים בה. מאסק כבר הספיק להצהיר על מספר צעדים דרמטיים ובפרט הקמה של מועצת פיקוח תוכן לטוויטר.
אנו נמצאים במצב בו אחד האנשים העשירים בעולם הוא המנהל היחיד של אחד מאמצעי הפצת המידע הגדולים בעולם – פלטפורמה חברתית עם 238 מיליון משתמשים פעילים. כנראה שלא נצטרך לחכות זמן רב על מנת להתחיל ולהבין את ההשלכות של השתלטות מאסק על פלטפורמה כה חשובה בתחום התקשורת, וכבר כעת ניתן לציין כמה התרשמויות ראשונות.
סוגיה ראשונה ראויה לציון היא מדיניות חופש הביטוי בטוויטר. השנייה היא העדר הידע באשר לאלגוריתמים האחראים על ניהול ובקרת התכנים בפלטפורמה.
מדיניות חופש הביטוי הנוכחית בטוויטר היא הסיבה המוצהרת הראשית שגרמה למאסק להחליט לרכוש את הרשת החברתית, שהוא ממשתמשיה הפופולריים ביותר. כיום טוויטר מפעילה מדיניות תוכן אקטיבית המבקשת להסיר או לצמצם חשיפה לפרסומים פוגעניים כדי לייצר, עד כמה שניתן, סביבת דיון נקייה מתכנים לא-חוקיים או כאלה עם פוטנציאל להוביל למעשים לא חוקיים.
במכתב ששלח לפני מספר חודשים לדירקטוריון טוויטר, ציין מאסק כי לטוויטר יש הזדמנות להיות "הפלטפורמה העולמית לחופש הביטוי". מאסק קורא "לשחרר את הציפור" ומדבר על "חופש ביטוי מוחלט" שפירושו, לכאורה, הסרת הידיים של הפלטפורמה מהאחריות לאיכות הביטוי בפלטפורמה וטיבו. אמנם לאחר הרכישה בפועל הבהיר מאסק שבכוונתו לאפשר רק את "מה שהחוק מתיר", והכריז על הקמת מועצת פיקוח על תוכן חדשה שתוקם בתקופת הזמן הקרובה.
לקריאה נוספת:
בין הנושאים שעל הפרק – שאלת החזרה לפעילות של חשבונות שהושעו בתקופת ההנהלה הקודמת, הידוע ביניהם הוא כמובן זה של נשיא ארצות-הברית לשעבר דונלד טראמפ. יהיה מעניין לראות כיצד תפעל המועצה המדוברת, והאם המתכונת תהיה דומה לזו של הוועדה המפקחת של פייסבוק.
בעידן הנוכחי נדמה כי גבולותיו של חופש הביטוי מתעדכנים מהר מהרגיל. במדיה החברתית אין מנגוני סינון שהורגלנו אליהם במדיה המסורתית, ומדיניותו של מאסק תעלה לדיון את האיזון בינו לבין הצורך לפקח על תוכן מסית או לא חוקי. יש לזכור כי אף פלטפורמה מבוססת טרם הצליחה לכבוש פלח שוק דומיננטי תוך נקיטת מדיניות של אי-צנזורה, המייצרת מרחב עוין אשר מקשה על האינטראקציה בין המשתמשים. לא מן הנמנע שמאסק יבין שדברים שרואים משם לא רואים מכאן.
שנית, לעניין האלגוריתמים, מאסק העלה רעיון של מדיניות קוד פתוח שתחשוף את האלגוריתם שאמון על ניהול התכנים בפלטפורמה. כיום לא קיימת שקיפות כלל בין המשתמשים לבין טוויטר והרשתות החברתיות הגדולות האחרות בכל הנוגע לאלגוריתמים שלהן, הפועלים תחת מעטה סודיות.
המודל העסקי של הפלטפורמות מבוסס על אינטראקציות בין המשתמשים, כשכידוע, אינטראקציות שהוכחו כמייצרות יותר מעורבות הן מהסוג השלילי, כמו תוכן מזיק ומסית, מידע כוזב (fake news), ביוש (shaming) ואלימות מינית. הגברת השקיפות ביחס לאלגוריתמים של הרשתות היא לכן צעד נחוץ.
בתגובה לעדכונים האחרונים בעניין טוויטר, באיחוד האירופי כבר מיהרו להצהיר שבאירופה הציפור "תשוחרר" בהתאם לכללים של האיחוד, ויהיה מעניין לעקוב גם אחר חזית זו. בשלב זה רב הנסתר על הגלוי, ונותר להמתין ולראות אם וכיצד המהלכים של מאסק ישפיעו על טוויטר בפרט, ועל עולם הרשתות החברתיות וחופש הביטוי בכלל.
טל מימרן הוא מנהל תכנית במכון תכלית למדיניות ישראלית ודרור גת הוא חוקר במכון תכלית למדיניות ישראלית.
Comments