מעמד הכנסת בעיני הציבור – כנסת IL | מרץ, 2024

בשנים האחרונות מתקיים בחברה הישראלית שיח ציבורי נוקב על האיזון בין רשויות השלטון. שיח אשר לרוב ממוקד רק בבית המשפט ובממשלה. ביום שאחרי המלחמה תעמוד שוב מדינת ישראל בפני שורה של שאלות מעצבות ביחס לעתיד מערכת השלטון והתשתית המשטרית והמשפטית העומדת בבסיסה. מתוכן, יש לייחד דיון לכנסת וליכולתה למלא את תפקידיה ולייצג את הציבור שבחר בה. דרך בולטת לשפר את יכולתה לייצג היא לאפשר את כניסת הציבור לתוך הזירה של הליך החקיקה, ולשמוע עמדות שונות בשאלות שמונחות על סדר יומה של הכנסת.

סקר זה נועד להשלים מעט מהחסר ולשאול שאלות גם על הכנסת. שאלות אלה מתייחסות לפעילויות שונות הקשורות בכנסת: חקיקה, פיקוח, ייצוג, אופן התפקוד של הכנסת ועוד. בהסתכלות רחבה, הסקר עוסק במעמדה של הכנסת, חוזקה וסמכויותיה, ונועד לברר אם ואילו רפורמות יש לבצע בתחום זה.

הסקר נערך באמצעות iPanel וכלל 601 נשאלים. טעות הדגימה עמדה על 3.4%.

מהסקר עלו הממצאים הבאים:

1. כלקח מאירועי ה-7 באוקטובר - כ-48% מהנשאלים מצפים מהכנסת לפקח באופן הדוק על הממשלה והמגזר הציבורי כדי לאתר ולמנוע כשלים. לעומתם, כ-28% מצפים מהכנסת לתמוך בפעולות הממשלה ולהימנע מביקורת והפרעה בתקופה רגישה זו.

2. 67% מהנשאלים סבורים כי הכנסת ממלאת את תפקידה במידה מועטה כמפקחת על הרשות המבצעת (הממשלה).

3. כ-49% מהנשאלים סבורים כי הרשות המשפיעה ביותר על המדיניות בישראל היא הממשלה. לעומת זאת, רק כ-10% מהנשאלים סבורים כי הכנסת היא הרשות המשפיעה ביותר על המדיניות בישראל.

4. 75% מהנשאלים השיבו כי הם אינם מרגישים שיש להם יכולת להשפיע על הליכי החקיקה בכנסת.

5. 54% מהנשאלים סבורים כי הדיונים בכנסת אינם מסייעים לליבון מחלוקות ציבוריות ולשיפור החקיקה. לעומת זאת רק 34% סבורים כי הדיונים מסייעים לליבון מחלוקות ציבוריות ולשיפור החקיקה. 13% השיבו - לא יודע.

6. 63% מהנשאלים השיבו כי היו מוכנים להשתתף דרך פורטל ממוחשב בהליכי חקיקה הנוגעים אליהם, על מנת להשפיע על חברי הכנסת. כ19% בלבד ענו כי הם אינם מעוניינים להשתתף ו18% השיבו – לא יודע.