הנדון: תוצאות סקר עמדות הציבור בנושא היחסים בין הרשויות והסדרת כללי המשחק המשטריים
ערב מערכת הבחירות החמישית בשלוש שנים, מצויה מדינת ישראל בצומת דרכים פוליטית שלאחריה יתברר האם ניתן להקים ממשלה שתזכה לאורך זמן לאמון הכנסת, או האם חוסר היציבות השלטוני יימשך ואף יעמיק.
כמכון מחקר א-פוליטי מוכוון מדיניות, במהלך מערכת הבחירות הנוכחית מבקש מכון תכלית לגלות אחריות חברתית ולעודד את המערכת הפוליטית לעסוק במדיניות ובמהות ההסדרים וההבטחות שלהם לבוחריהן. על רקע זה, עולה השאלה בדבר כללי המשחק המשטרים החולשים על מערכת השלטון בישראל והיכולת של הסדרתם לסייע בייצוב המערכת והרגעת המתחים בה.
הסקר שלהלן ביקש לבחון את עמדות הציבור בשאלות הללו. מתוכו עלתה מגמה מרכזית אחת שראוי לשים עליה דגש: בניגוד לרושם המתקבל מהדיון היומיומי בשיח הציבורי, קיימת קרבה בין הגושים ביחס לעקרונות המשטר בישראל, לצורך באיזונים ובלמים על השלטון ולהכרח בהסדרת כללי המשחק המשטריים בדרך של פשרה והידברות.
לתפיסתנו, המסקנה העיקרית העולה מהממצאים היא שלמרות הנטייה להדגיש את הנפרד בין הגושים השונים ביחס למערכת המשפט ומערכת היחסים בין הרשויות, הציבור הישראלי, על רבדיו השונים, מחזיק ברובו בתפיסת עולם עגולה יותר וממלכתית יותר. עולה כי בשני צידי המתרס הפוליטי יש הבנה עמוקה לצורך בבלמים ואיזונים (על כל הרשויות, כולל על הרשות השופטת) ובחיזוק יציבות המערכת הפוליטית. בשני צידי המתרס מצאנו תמיכה משמעותית ברפורמה שתוביל לייצוב המערכת ויצירת כללי משחק מוסכמים. בשני צידי המתרס יש הסתייגות מגופים הפועלים ללא רסן – לרבות גופי אכיפת החוק. ודווקא על רקע הבטחות ואיומים מצד גורמים בגוש נתניהו על רפורמות משפטיות אגרסיביות כגון פיטורי היועמ״שית, ביטול עילת הסבירות וחקיקת פסקת התגברות, הסקר מגלה כי ציבור התומכים במפלגות הללו אינו תאב להרס עצמאות מערכת המשפט. להפך, הסקר מגלה כי מרבית הציבור מעדיף לראות הסדרה של היחסים בין הרשויות ובתוך המערכת הפוליטית בדרך של הידברות. כמובן, בנושאים מסויימים, כגון איסור כהונת ראש ממשלה עם כתב אישום, הגבלת כהונה, חוק צרפתי ועוד, הממצאים מצביעים כצפוי על פערים בין הגושים.
מגמה משנית שניתן לזקק מתוך הממצאים הוא היחס מורכב של הציבור ביחס לבעית הקיטוב הפוליטי. קיימת תמיכה חזקה בשני המחנות (79.8% בגוש הליכוד ו-87.6% בגוש השינוי) בפעולות שתיזום הממשלה הבאה להקטנת הקיטוב בעם. אולם, בד בבד, חלקים משמעותיים מהציבור בשני הגושים היה מעדיף לאחר הבחירות ממשלה בגוון הומוגני שלא כוללת מפלגות מהגוש היריב.
הסקר המקוון נערך בקרב 607 נשאלים המייצגים את הציבור הישראלי הבוגר במדינת ישראל (גיל 18 ומעלה). מספר הנשאלים היהודים – 487. מספר הנשאלים בני קבוצות המיעוטים (ערבי מוסלמי, ערבי נוצרי, דרוזי) – 120. הסקר נערך בחודש ספטמבר 2022 עבור תכלית – המכון למדיניות ישראלית על ידי מכון iPanel
טעות דגימה מרבית: 3.6%.
שאלה 1. דרג/י את הסכמתך עם ההיגדים הבאים
הממצאים מצביעים על תמיכה ציבורית גורפת וחוצת מחנות בקיומה של המדינה כדמוקרטיה בעלת מוסדות חזקים לפיקוח ואיזון הכוח השלטוני. בשני המחנות יש רצון לראות את הממשלה הבאה עוסקת בקידום כללי משחק משטריים ויש העדפה ברורה כי שינויים בנושא זה ייעשו בהסכמה בין קואליציה לאופוזיציה (75.4% בגוש הליכוד ו-78% בגוש השינוי). ייתכן כי אי הוודאות הגלומה בתקופת בחירות מאפשרת לציבור משני המחנות לחשוב על השאלה תחת מסך בערות (כלומר, מבלי לדעת היכן המפלגה בה הוא תומך תהיה אחרי הבחירות) היא גורם מסביר לממצאים הללו. ניתן להיווכח עוד כי בגוש השינוי יש נטייה רבה יותר לדחייה או התפשרות בנושאים אידיאולוגיים כדי לחזק את היציבות הממשלתית.
שאלה 2. דרג/י את הרפורמות המומלצות בעיניך לפתרון המשבר הפוליטי
חלוקה כללית
חלוקה לפי גוש פוליטי
מהסקר עולה כי הציבור (66.5%) סבור כי חקיקת כללי משחק ברורים במערכת הפוליטית ובמערכת היחסים בין הכנסת והממשלה לבין בג"ץ, היא הרפורמה החשובה ביותר. אחריה העברת חוק להגבלת משק כהונת ראש ממשלה ל-8 שנים עם 64% והרפורמה ש"זכתה" לתמיכה הנמוכה ביותר בקרב הנשאלים היתה – הורדת אחוז החסימה – עם 39% בלבד. כצפוי, ברפורמות שיש להן השלכה ישירה על עתידו הפוליטי של יו״ר האופוזיציה בנימין נתניהו, קיימים פערים משמעותיים בין תומכי גוש הליכוד לבין תומכי גוש השינוי.
שאלה 3. מאז שנות ה-90 התפתח בישראל מוסד הביקורת השיפוטית, המאפשר לבית המשפט לפסול חוקים שחוקקה הכנסת כאשר הם גורמים לפגיעה קשה בזכויות הפרט. האם זה ראוי לדעתך?
חלוקה כללית
סקירה לפי מפלגות
הממצאים מלמדים על תמיכה ציבורית רחבה ברעיון של פיקוח שיפוטי על פעילות חקיקה המשפיעה לרעה על זכויות הפרט, ובלבד שגם כוחו של בית המשפט ירוסן על ידי מתן זכות תגובה מידתית לכנסת, כגון פסקת התגברות. יצוין עוד כי בכל המפלגות למעט מפלגות השמאל (עבודה, מר״צ והרשימה המשותפת), ניתנה עדיפות למודל זה של ביקורת שיפוטית על פני המודל הקיים שבו אין מגבלות מוסדיות ברורות על סמכות בתי המשפט להפעיל ביקורת על חקיקה ראשית. באף מפלגה, אפילו לא ביהדות התורה, נרשם רוב השולל לחלוטין את הצורך בביקורת שיפוטית על חקיקה.
שאלה 4. לאחרונה עלה לכותרות נושא הפיקוח על מערכות אכיפת החוק – משטרה, פרקליטות והמחלקה לחקירות שוטרים. האם לדעתך נדרש שינוי במערכות הללו?
חלוקה כללית
חלוקה מפלגתית
הממצאים מלמדים על תמיכה גורפת וחוצת מחנות במיסוד מנגנוני ביקורת חזקים ועצמאיים על רשויות אכיפת החוק – פרקליטות, משטרה ומח״ש. הציבור נותן בגופים אלה במתכונתם הנוכחית אמון נמוך במיוחד של פחות מ-10%. קיימת עוד קבוצה קטנה בציבור ללא שיוך מחנאי ברור הסבורה כי יש להחליש את הפיקוח על גופי אכיפת החוק מתוך חשש שפעילות פיקוח מרפה את ידיהם. מנגד, רוב גדול מאוד בציבור מעוניין לראות חיזוק של הפיקוח על גופי אכיפת החוק אשר נתפסים כבעלי עוצמה רבה. הרוב הזה רחב במיוחד במפלגות המרכז (כחול לבן – 81% וישראל ביתנו – 80%) אך זוכה לתמיכה רחבה גם בימים ובמפלגות הערביות.
שאלה 5: מהי הקואליציה הטובה ביותר בעיניך להקמת הממשלה הבאה?
התפלגות כללית
חלוקה מפלגתית
מהממצאים ניתן להצביע על מגמה של העדפה ברורה יחסית בקרב מפלגות גוש הליכוד בממשלה ימנית הומוגנית, אם כי קיים פער משמעותי בין הליכוד (57% תמיכה) לבין המפלגות החרדיות (יהדות התורה – 86.8%; ש״ס 78.9%). בגוש המרכז-שמאל הנתונים שונים וגם כאן ניתן להצביע על פערים בתוך הגוש. למשל, בניגוד למר״צ, שם יש העדפה מובהקת יחסית בממשלה ללא נוכחות מפלגות מגוש הליכוד, במפלגת העבודה יש עדיפות ברורה לקואליציית אחדות, ובלבד שמוביל אותה מועמד המחנה.
Comments