יניב כהן ראש מכון תכלית בטור דעה: במקום להעביר מסכת שינויים במערכת שצברה בעיות עמוקות ומהותיות במשך שנים, הממשלה צריכה לאמץ את הלקח של חז"ל • הדרך שנראית קצרה וקלה, תוביל למבוי סתום • הדרך הארוכה קשה יותר, אך תגיע ליעד
מאת יניב כהן
ישראל היום | 16.1.2023
התבוננות על הדרך שבה בוחר שר המשפטים, יריב לוין, לקדם את הרפורמה במערכת המשפט, מזכירה את מאמר חז"ל בתלמוד הבבלי על דרך קצרה שהיא בעצם ארוכה מאוד, ועל דרך הנראית ארוכה, שהיא בעצם הקצרה והנכונה.
למרות הצהרות ההתנגדות של בכירי מערכת המשפט לרפורמה המשפטית, אם נרד לעומק הדברים, נראה שרוב גדול ומשמעותי בעולם המשפט מכיר בכך שמערכת המשפט צריכה ויכולה לעבור תהליך שיפור. גם הציבור תומך בצורך בשינוי, תמיכה שהיא חוצת מחנות, כפי שעולה מסקרי דעת קהל שונים.
התמיכה הרחבה הזו מלמדת שיש מרחב הסכמה שעליו ראוי לבסס את הרפורמה. יחד עם זאת, החשש הוא שהממשלה מבקשת להוביל במהירות רפורמת בזק לבעיות עמוקות ומהותיות, שהצטברו במשך עשרות שנים, ובוחרת את הדרך הקצרה לעשות זאת.
הדרך הנכונה לשינוי היא אחרת בשלוש רמות - במבנה, במהות, ובתהליך. ברמת המבנה, הדרך הארוכה והנכונה לתיקון מערכת המשפט, היא קודם כל בגיבוש חוק יסוד: חקיקה מקיף ומאוזן, שיעסוק ברוב הנושאים המשפטיים שהעלה השר לוין. החוק יבנה מסגרת איזונים ובלמים ראויה ויקבע דרך חקיקה ומדרג ברור בין החוקים שלנו. בליץ חקיקתי של תיקון סעיפים רנדומליים בחוקי יסוד אינו מבנה נכון לשינוי עומק חכם ויציב בדמוקרטיה, אך הטמעה חכמה ומושכלת של השינויים במסגרת חוק יסוד: חקיקה מאוזן וכולל, תוכל לתקן את המערכת.
ברמת המהות, הנחת המוצא בדמוקרטיה היא שרפורמה אפקטיבית ובת קיימא לא צריכה לייצר הכרעה בין הרשויות, אלא להפך - עליה לשמר את המתח ביניהן. במסגרת השינוי הנדרש, יש להסדיר את אופי הליך החקיקה במדינת ישראל, את מעמדם של חוקי היסוד ואת סמכות בג"ץ לפסול חוקים - ומנגד, יש לקבוע מתי ואיך יכולה הכנסת להתגבר על פסיקת בית המשפט, ולחוקק פסקת התגברות באחריות ולא ברוב מקרי של 61, כמו הצבעת רוב רגילה של כל קואליציה באשר היא.
לקריאה נוספת:
ברמת התהליך, יש ערך משמעותי לבחירת הדרך הנכונה. הדרך שנבחרה עד עתה איננה מקדמת הסכמה אלא קיטוב, וכבר הוציאה 80 אלף אזרחים לרחובות. על הממשלה לקיים דיון ציבורי, שיתקיים בלב פתוח ובנפש חפצה לשמוע את כל הצדדים ולמצוא מרחבי הסכמה. ועדת החוקה של הכנסת אינה במה מספקת להסכמות ולדיון מעמיק, אלא זירה להתגוששות ולחידוד עמדות לטובת ה"בייס", בניסיון לקבל את הפוש הבא.
ישראל בפרשת דרכים
החברה הישראלית ניצבת כרגע על פרשת דרכים, ושואלת את עצמה: באיזו דרך נלך? האם נבחר באשליית קיצור הדרך שכוללת חקיקה מהירה ואגרסיבית, שייתכן ותוביל את כולנו לדרך ללא מוצא? או שנבחר בדרך שכוללת מבנה, מהות ותהליך מורכבים יותר, אך כאלה שיותירו תיקונים יציבים ומוסכמים יותר ויצילו את ממלכת ישראל השלישית?
יניב כהן הוא ראש מכון תכלית למדיניות ישראלית.
Comments