מסקר שערך מכון תכלית, מחצית מהצעירים משתמשים ברשתות כמקור מרכזי למידע ולחדשות • שני שלישים סבורים כי יש בהן השפעה המרעילה את השיח הציבורי בישראל, וזאת עוד לפני תחילת מערכת הבחירות הנוכחית
מאת אסף גולן
ישראל היום | 3.7.2022
סקר שערך לאחרונה מכון תכלית, המכון למדיניות ישראלית, באמצעות מכון iPanel על תחום הרשתות החברתיות בישראל מעלה ממצאים מעניינים: ל-92 אחוז מהישראלים יש חשבון פעיל באחת הרשתות החברתיות, ומחצית מהצעירים משתמשים בהן כמקור המרכזי למידע וחדשות. נוסף על כך, 66 אחוז מהישראלים סבורים שלרשתות החברתיות השפעה מרעילה על השיח הציבורי בישראל, וזאת עוד לפני תחילת מערכת הבחירות הנוכחית.
80 אחוזים סבורים שיש לרשתות השפעה לא טובה על השיח בארץ, אם כי 40 אחוז מהמשיבים רואים את המדינה אשמה במידה שווה במציאות הקשה הזו כשהכוונה היא לאווירה הציבורית הכוללת מחוץ לרשת.
לקריאה נוספת:
הנתון הזה בולט עוד יותר כששואלים את הציבור האם יש להטיל רגולציה כלשהי על התחום כדי לפקח עליו. כאן מתברר כי 81 אחוזים מהציבור סבורים שיש לפקח על הרשתות החברתיות בצורה כזו או אחרת.
כדי להבין למה הכוונה בפיקוח וכן מה בדק הסקר שוחחנו עם ד"ר טל מימרן, ראש תוכנית "אמנה חברתית בעידן דיגיטלי" בתכלית, המכון למדיניות ישראלית. לדבריו הנתון הכי מפתיע בסקר הוא "עד כמה הישראלי מודאג ממה שקורה ברשתות החברתיות. 2 מתוך כל 3 ישראלים מאמין שלרשתות יש השפעה רעילה על השיח הציבורי בישראל. תחושה זו נובעת לאור מגמות מדאיגות –שימוש בבוטים, הפצה של מידע שקרי, פגיעה בפרטיות וניצול לרעה של נטיות להתמכרות. מנגד, אחרים חוששים משימוש לרעה בסמכות של רשתות חברתיות בשביל להשתיק דעות פוליטיות מסוימות. זו דאגה חשובה מכיוון שחשש לגבי סתימת פיות עלול לקעקע את הלגיטימיות של השיח, ומשם הדרך להסכמה הופכת מקשה לבלתי אפשרית. השיח חייב להיות פתוח, וכזה אשר נותן לגיטימציה לכל הדעות, במטרה שרשתות חברתיות יגשימו מטרות חברתיות חשובות כגון שיתוף במידע והפצת ידע לציבור".
מה רוצה הציבור ביחס לאסדרת התחום?
"עולה תחושה ברורה מהסקר לפיה ישראלים סומכים פחות ופחות על פלטפורמות תוכן טכנולוגיות. ועדיין, באותה הנשימה, כמעט לכל ישראלי יש לפחות פרופיל אחד ברשת חברתית. מכאן, אנו למדים שמאבק מרכזי אותו יש לקיים – בשם ולמען הציבור – הוא מאבק על שקיפות, פתיחות ויצירת אמון ביחס לפלטפורמות תוכן דיגיטליות. זה מאבק קשה, אך לא כזה שאבוד מראש. רגעי משבר אמון, כמו הנוכחי, הם הזדמנות להגדיר מחדש את כללי המשחק באופן שיגביר את אמון הציבור, נשמת אפה של הדמוקרטיה. באמצעות כמה צעדים פשוטים, נוכל לקדם זכות גישה רחבה לרשת באופן המתיישב עם תרבות חופש ביטוי משגשגת, המספק סביבה בטוחה ומוגנת בה נשמרת פרטיותם והמעניקה הזדמנות לפתח כלכלה יזמית וחדשנית".
בכל הנוגע לשאלה האם אסדרה לא תביא לסתימת פיות, משיב ד"ר מימרן כי להפך. לדבריו, "ההיפך הוא הנכון. כללי משחק ברורים יגבירו את חופש הביטוי, בגבולות מוסכמים, ויקשו על רשתות חברתיות לקבל החלטות להסיר פרופילים משיקולים שאינם מקובלים על המחוקק הישראלי. מי שאמור להגדיר את גבולות חופש הביטוי הוא המחוקק, ובית המשפט, בוודאי שלא שחקן פרטי שהאינטרס שלו הוא מסחרי. ברמה המעשית, ראינו בשנים האחרונות כי ישנו שימוש מניפולטיבי ואף שקרי במידע לצרכי בחירות, המוביל לקיטוב חברתי גובר המוזן על ידי רשתות חברתיות. עלינו לפעול על לאפשר ריבוי דעות רב ככל הניתן, ברוח השמירה על חופש הביטוי בישראל, ולזכור כי מה שבפנינו זו לא מחלוקת נקודתית, אלא מאבק של ממש על דמותה של הדמוקרטיה בישראל – ושל העתיד שלנו, ושל ילדינו".
עד כמה בכלל הרשתות החברתיות משפיעות באמת על החברה בארץ, והאם לא מדובר בייחוס של כוח יתר לתחום הזה?
"הן משפיעות מאוד, ללא ספק. רשתות חברתיות הן כיכר העיר החדשה שמאפשרת זרימה של מידע לכלל האוכלוסייה - מי שמודר או מושתק במרחבים הללו אינו יכול ליטול חלק משמעותי בשיח הציבורי. למשל, עולה מהסקר כי 92% בקרב ישראלים צעירים מתחזקים פרופיל אחד, לכל הפחות, ברשתות חברתיות וכי עבור 48% מתוכם רשתות חברתיות הן המקור העיקרי לצריכת חדשות. אל מול מציאות זו, חשוב לזכור ולהדהד כי הגענו למצב של גירעון דמוקרטי: רשתות חברתיות מפעילות כוח רגולטורי משמעותי במרחב המקוון, אך בניגוד לגורמי ממשל, אין להן אחריותיות דמוקרטית. פיקוח רגולטורי מצד המדינה הוא הכרחי על מנת לגשר על הפער הזה ולעודד מדיניות שמשקפת את ערכי הציבור והעדפותיו".
מה ההמלצות שלכם בתחום לשר התקשורת?
"רגולציה צריכה לשאוף להגביל מצד אחד רשתות חברתיות מפני שימוש לרעה, אבל בו בעת להכיר בתמריצים הכלכליים של פלטפורמות תוכן. כחלק מכך, חשוב לנסות ולקיים התייעצות עם הרשתות – בשביל לראות מה ניתן לדרוש מהן מבחינה ריאלית. יש מקום לנסות ולחשוב על תמריצים שיובילו לכך שחברות אלו ירצו לפעול לקדם אינטרסים אלו ולא יעשו זאת מתוך כפייה (או, כפי שקרה באוסטרליה, יגיעו למצב של עימות עם רשויות החוק). כיוון פעולה מרכזי, ברוח תזכיר חוק הבוטים שמקודם לאחרונה על ידי משרד התקשורת, הוא להגדיר כי על הפלטפורמות לאמץ מנגנון של ״הודעה ופעולה״, בכדי להגביר את האחריות שלהן ולעודד אותן לפעול בשם אינטרסים החשובים לציבור".
Comments