הדרך לחיזוק הכלכלה עוברת בכנסת

מאת ד״ר בל יוסף 10.10.2024

הודעת סוכנות הדירוג מודי׳ס על הורדת הדירוג הכפולה וחסרת התקדים של ישראל היא אירוע חמור ובעל השלכות חמורות למשק הישראלי. מבין שורות הדו״ח מסתתרת אחת הסיבות המרכזיות למצב הקשה אליו נקלענו. מודי׳ס בחרה להוריד לא רק את דירוג האשראי, אלא בתוכו גם את דירוג הממשל בישראל, כדרך להביע חוסר שביעות רצון מדרך ההתמודדות של הממשלה. בסוכנות מסבירים את ההחלטה כמושפעת מהיעדר אסטרטגיית יציאה למלחמה, הכרוכה במצב השברירי של יחסי הרשויות בישראל והיעדר מערכת איתנה של איזונים ובלמים בין הרשויות.

כלומר, לצד המלחמה וההקשר הביטחוני, השיקולים שכרוכים בפוליטיקה פנים-מדינתית ובהתנהלות מוסדות השלטון היוו גורם משמעותי לפגיעה באיתנות הכלכלית של המדינה. בין היתר, היעדר היציבות והיעדר בלמים ואיזונים על כוחה של הממשלה מוצגים בדו"ח כגורמים המגבירים את אי-הוודאות במדינה ומעלים את רמת הסיכון באופן רחב; חולשת מוסדות השלטון מוצגת כסימן לפגיעות מוגברת של ישראל בפני אתגרים חיצוניים ופנימיים וכאינדיקטור להיעדר חוסן לאומי; וזאת לצד החשש כי תשפיע לרעה על ודאות כלכלית ועל השקעות עסקיות. ואכן, הירידה בדירוג הממשל מהווה חלק מההערכה הכוללת של דירוג האשראי, ומצביעה על החשיבות ההולכת וגוברת של שיקולים אלה בהערכה הכללית של איתנותה הכלכלית של המדינה.

המסר העולה מכך הוא שחלק מתוכנית ההתאוששות של המשק צריכה לכלול התבוננות כנה וכואבת בחוליי הממשל שלנו. יחסי בית המשפט והממשלה מצויים במתח מזה זמן רב, ומאז ינואר 2023 ביתר שאת. אבל יש גוף נוסף שתפקידו במארג השלטוני הכולל ובייצוב המערכת קצת נשכח – הכנסת, בית הנבחרים שלנו. לכנסת צריך להיות תפקיד מרכזי בפיקוח התקציבי על הממשלה, וחיזוקה הוא צעד קריטי בדרך להחזרת אמון המשקיעים במשק הישראלי.

חיזוק יכולתה של הכנסת לפקח על הממשלה טומן בחובו שתי דרכים שונות להתמודד עם המצב. האחת, מעצם יכולתה של הכנסת לפקח היטב ולאתגר את הממשלה, היא יוצרת מערך טוב יותר וחזק יותר של איזונים ובלמים בין רשויות השלטון, אותו מרכיב שסוכנות האשראי כה מודאגת ממנו. כאשר חברי וחברות הכנסת, קואליציה ואופוזיציה, דורשים מהממשלה ומהרשות המבצעת בכללותה תשובות ומידע, הם דורשים ממנה להיות אחראית למעשיה ומוגבלת במעשיה. פיקוח פרלמנטרי שמציב שאלות ענייניות – האם יישמתם את הוראות החוק שחוקקנו? כיצד? האם איישתם משרות? האם העברתם תקציבים? האם ביצעתם את הדרוש מכם? – משפר את הביקורת על הממשלה, שנערכת על-ידי הנבחרים עצמם.

הדרך השנייה עוברת דרך פיקוח פרלמנטרי תקציבי. לרשות חברי וחברות הכנסת עומדים הכלים, היכולת והסמכות לא רק להעביר את תקציב המדינה, אלא לבחון כיצד הכסף עובר ולאן באופן מתמשך. אם חברי הכנסת ידעו, ילמדו, ישאלו, יאתגרו את משרד האוצר ואת כלל משרדי הממשלה, הבקרה על השימוש בתקציב המדינה תהיה הדוקה יותר ופומבית יותר. בכך תהיה תרומה נוספת להתנהלות תקציבית טובה יותר.

דרך זו לחיזוק הבלמים והאיזונים על הרשות המבצעת היא רצויה גם מתוך נקודת המבט הפוליטית והציבורית הנוכחית. בעוד שכלפי בית המשפט, יועצים משפטיים ופקידי ממשל, מטיחים פעם אחד פעם את טיעון הגירעון הדמוקרטי (מי שמכם? לא בחרנו בכם!), בחברי וחברות הכנסת כן בחרנו. הם שמייצגים אותנו, כל אחד ואחת במפלגתם ובעמדתם. וחלק מהייצוג של האזרחים כולל לפקח כי הממשלה פועלת בתוך גבולות הסמכות שהכנסת עצמה הקנתה לה; כי היא מבצעת את הנדרש ממנה על-פי חוק; שהיא לא צוברת כוח בלתי מוגבל; שהיא משתמשת בתקציבים שהכנסת אישרה באופן שהכנסת אישרה, ולא מזיזה אותם כאוות נפשה. ובמילים אחרות, שהממשלה פועלת כנאמנת הציבור, עבור הציבור.

לכן חיזוק הפיקוח הפרלמנטרי של הכנסת על הממשלה הוא צעד ראשון ומשמעותי להתמודדות עם הורדות דירוג האשראי, ולא פחות חשוב – למנוע הורדות נוספות. חשוב להזכיר כי הורדת דירוג האשראי של ישראל על-ידי מודי'ס היא הורדת הדירוג השנייה השנה, ושתי סוכנויות דירוג אשראי נוספות בחרו להוריד את דירוג האשראי של ישראל השנה. גם הן נימקו את בחירתן בנימוקים הקשורים בממשל הישראלי, במתח הרב שבין רשויות השלטון ובהיעדר מערכת איתנה של איזונים ובלמים ביניהן. חיזוק היכולת לבקר את הממשלה ולפקח עליה היא צעד הכרחי כדי למנוע הורדות דירוג נוספות על-ידי הסוכנויות השונות, אשר מחירן יהיה גבוה.

פיקוח פרלמנטרי אפקטיבי על הממשלה יוכל לספק לסוכנויות דירוג האשראי איתות שיחזיר את האמון במערכות השלטון בישראל. בשלב ראשון הוא ימנע הורדת דירוג נוסף, ובהמשך אף עשוי להביא להעלאה מחודשת של הדירוג. קיומו של פיקוח פרלמנטרי אפקטיבי יוכל להיות סיגנל משמעותי גם עבור משקיעים (זרים וישראלים) ולציבור באשר לאיתנותה של הכלכלה הישראלית, ולהבנה כי תקציב המדינה מתנהל בשום שכל ועובר באופן מתמיד תהליך שקוף ופומבי של בקרה.

ד"ר בל יוסף

חוקרת בכירה בתוכנית "כללי המשחק של הדמוקרטיה" במכון תַּכְלִית, חוקרת ומרצה בתחומי המשפט הציבורי.

לעמוד הטוויטר >>