top of page
ד"ר טל מימרן וליאור וינשטיין

‏‏נייר מדיניות הזכות להשכח

מאת ד"ר טל מימרן וליאור וינשטיין

דצמבר 2023



לאחר חבלי לידה שנמשכו כמה עשורים, ניתן לומר בביטחון שאנו חיים היום בעידן הדיגיטלי. העידן הזה שינה מקצה אל קצה את האופן בו אנו מתקשרים האחד עם השני, צורכים ומפיצים מידע, ומסדירים יחסים חברתיים במגוון תחומים – כלכלה, משפט, רפואה, קהילה ואפילו רומנטיקה. בעולם חדש ומופלא זה, בו ישנה חשיבות הולכת וגוברת לממד הדיגיטלי בחייו של אדם, נוצר שרטוט מחדש של זכויות בסיסיות, דוגמת הזכות לפרטיות, וישנן אף זכויות חדשות שהתהוו להן כצורך של המציאות הנוכחית. מחקר מדיניות זה מבקש להתמקד בזכות אשר הפכה ליסודית בעידן הנוכחי, והיא הזכות להישכח. זכות זו מאפשרת לאדם להתאושש מטעויות עבר, ובמובן רחב יותר לכתוב בעצמו את סיפור חייו, בעידן בו גורמים מדינתיים ומסחריים ממהרים לאסוף מידע נרחב על אודותיו ולייצר פרופיל דיגיטלי שלו.


זכות זו, אשר צברה תאוצה והשפעה ברחבי העולם, עדיין לא עוגנה בדין הישראלי, ומכאן הצורך בבחינה מעמיקה של התאמתה לשיטת המשפט הישראלית ולערכים אותם היא מבקשת לקדם. בהתאם, נייר זה סוקר את התפתחות הזכות להישכח מבחינה היסטורית, ומבקש להראות את העוגנים התיאורטיים שלה – מכוח דיני זכויות האדם ובפרט הזכות לפרטיות, ועל רקע מסורת ישראל ובפרט החשיבות של תיקון ושיקום בחברה הישראלית. המחקר סוקר התפתחויות משפטיות וחברתיות הנוגעות לזכות להישכח ברחבי העולם ובישראל ומעמיק בפרקטיקה הנוהגת של תאגיד הטכנולוגיה הפרטי המשמעותי ביותר למימוש הזכות – חברת גוגל. על בסיס כל אלה, המחקר מציע מתווה לאסדרת הזכות להישכח בדין הישראלי.


מטרת המחקר היא המחשת החשיבות בדבר עיגון יסודי ומקיף של הזכות להישכח בישראל ותפירת חליפה ייחודית בדמות הסדר נורמטיבי שיתאים לשיטת המשפט הישראלית. בהתאם להסדר אותו אנו מציעים, ישנו צורך לקדם תאימות של הדין הישראלי עם הדין הנוהג במדינות רבות ברחבי העולם, ובפרט באיחוד האירופי, ולספק מענה לאוכלוסיות רלוונטיות במיוחד. בפרט, מוצע לעגן שלושה הסדרים מותאמים של הזכות להישכח: א) זכות רחבה לתוכן שפורסם בנוגע לאדם שהיה בעת הפרסום קטין; ב) זכות להישכח לאדם שפורסם לגביו מידע בהיותו בגיר; ג) זכות להישכח העולה בקנה אחד עם חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, ביחס לעבריינים מורשעים שעבירתם נמחקה מהמרשם הפלילי. ההסדר המוצע במחקר יקדם מודרניזציה הכרחית של הדין הישראלי, תוך חיזוק המטרות העומדות בבסיס משטרים חוקיים מרכזיים דוגמת הגנת הפרטיות וחופש הביטוי, ואגב התחשבות בהיסטוריה של מסורת ישראל ובערכים אשר עיצבו את שיטת המשפט שלנו.


ד"ר טל מימרן

הוא ראש תוכנית "אמנה חברתית לעידן הדיגיטלי" במכון תַּכְלִית, חוקר ומרצה בתחומי המשפט הבינלאומי והסייבר.



לקריאת המאמר המלא >>





Comments


bottom of page