רפורמות מתחילת העשור הקודם זיהו היטב את בעיית הריכוזיות הניהולית של נציבות שירות המדינה ואת הקושי של משרדי ממשלה ויחידות סמך לגלות יזמות, חדשנות וחתירה קדימה. עד היום, חלק גדול מההמלצות לא יושמו או סבלו מהטמעה חלשה בשטח, עובדה הפוגעת ביכולות של משרדי הממשלה לבצע את תפקידיהם. נציע שורה של שינויים בתשתית החוקית והמוסדית של מערך קשרי הגומלין בין יחידות הממשלה השונות לחיזוק סמכויות הניהול של משרדי הממשלה, בכפוף לפיקוח אפקטיבי ומחויבות לשמירה על שלטון החוק וטוהר המידות.

​

(א) חיזוק הגמישות הניהולית בניהול תקציב

​

מוסדות השלטון בישראל מאופיינים בניהול תקציב ריכוזי במיוחד. למשרד האוצר השפעה רבה על תקציב משרדי הממשלה, לרבות בתוך מסגרות התקציב, אותה הוא משיג באמצעות תקנות תקציביות רבות שכל העברה ביניהן דורשת את אישור אגף התקציבים. עובדה זו מייצרת צוואר בקבוק ניהולי במשרד האוצר והסטה של מערך התמריצים של מקבלי החלטות השולטים באופן ניהול התקציב. הרפורמה שנציע, בתיאום עם שחקני וטו בתחום, כגון התארגנויות עובדים ארציות ואגף התקציבים, תבקש להעניק למשרדים יותר גמישות בניהול התקציב שלהם, בהתאם לראות עיניהם המקצועיות ובכפוף לאמות מידה שקופות ובקרה אפקטיבית. אגף התקציבים יימנע ממיקרו-התערבות בניהול התקציב ויאמץ תפקיד רגולטור יותר באופיו.

​

(ב) חיזוק הגמישות הניהולית בניהול כוח האדם

​

בדומה לשותפות של אגף התקציבים במשרד האוצר בניהול תקציבי המשרדים, האגף שותף – יחד עם נציבות שירות המדינה – גם בניהול מספר המשרות ודרגותיהן. קבלת החלטה בדבר אישור או גריעה במספר המשרות במשרד מתקבלת על ידי אגף התקציבים המיוצג על ידי רפרנט המשרד, ללא מעורבות של נציבות שירות המדינה. אחרי אישור בין המשרד לאגף התקציבים, על המשרד לקבל אישור למשרה מנציבות שירות המדינה. בנוסף, שינויי התקינה מוגבלים ל-2% בלבד מסך המשרות – כולל קידומי דרגות אישיות של עובדי המשרד. כתוצאה מכך, נוצר קיבעון במבנה המשרדים ויחידות הסמך וחוסר יכולת להתאמתם למשימות המשתנות. הרפורמה שנציע תיצור מנגנון מתואם ויעיל לשינויי תקינה במשרדים. בנוסף, יש להאציל אל המשרדים את הסמכות לשינויים בדרגות העובדים במשרד כדי לאפשר קידום ותגמול עובדים.