הסקר בוחן את עמדות הציבור בסוגיות מרכזיות הנוגעות לחברה הישראלית, מתוך מטרה להעמיק את ההבנה על הלכי הרוח והשינויים במגמות הציבוריות.

הסקר בוצע באינטרנט באמצעות מכון מדגם בראשות מנו גבע ב-4 באוגוסט, 2024. הסקר בוצע בקרב 600 מרואיינים בקרב החברה החרדית בגילאי 18 ומעלה.

טעות הדגימה המרבית 4%+-.

76% מהמשיבים דיווחו כי הוראת הרבנים היא הגורם המשפיע ביותר על החלטתם לאיזו מפלגה להצביע בבחירות.

69% מהמשיבים ציינו כי הם בטוחים כי יגיעו להצביע אם הבחירות לכנסת היו מתקיימות היום.

49% מהמשיבים אינם תומכים בשילוב לימודי מתמטיקה ואנגלית בתלמודי תורה חרדיים לבנים, בנוסף ללימודי הקודש ומבלי לפגוע בהם, לעומת 44% שהשיבו שהם תומכים בכך.

62% השיבו כי לא שלחו ולא ישלחו את ילדיהם למערכת החינוך הממלכתית חרדית.

64% מהמשיבים אינם תומכים בהצעה בהקשר לתקצוב אברכים הלומדים בכולל, שכוללת הגדלת המלגה לעילויים והגבלת מספר האברכים המתוקצבים בכל שנתון.

73% מהמשיבים דיווחו כי הם מרגישים חלק ממדינת ישראל ובעיותיה, לעומת 20% שאינם מרגישים כך.

41% מהמשיבים דיווחו כי הם תומכים בשינוי משמעותי של צורת הממשל בישראל, לעומת 25% שאינם תומכים בכך.

73% מהמשיבים אינם מסכימים כי כל אזרח במדינה צריך לתרום למאמץ המלחמתי באמצעות גיוס לצבא או שירות אזרחי לאומי.

73% מהמשיבים אינם מסכימים עם כך שכל בחור ישיבה שלא באמת לומד תורה כל היום צריך להתגייס לצבא למסלול מותאם לחרדים.

49% מהמשיבים מסכימים עם כך שכל אברך כולל שלא באמת לומד תורה כל היום, צריך לרכוש מקצוע ולצאת לעבוד ולפרנס את משפחתו, לעומת 44% שאינם מסכימים עם כך.

76% מהמשיבים תומכים בהנחיית חלק מהרבנים לחרדים שקיבלו צו גיוס, לא להתייצב בלשכת הגיוס.

56% מהמשיבים אינם תומכים בהקמת חטיבה חרדית בצה"ל שתאפשר לאלה שאין תורתם אמונתם שירות צבאי, לצד שמירה והקפדה בפיקוח רבנים על אורחות החיים של אדם חרדי.

77% מהמשיבים מסכימים עם כך שאדם חרדי העמל לפרנסתו וקובע עיתים לתורה הוא לא פחות חרדי ממי שנשאר ללמוד בכולל.

למידע אודות פילוחים וניתוחים נוספים, ניתן לשלוח מייל ל: [email protected]