בעידן שבו עמדות קיצוניות שולטות בשיח פעמים רבות והקיטוב מחמיר — פיקוח פרלמנטרי הולך ונהפך להכרחי עוד יותר.

בימים אלו הדיון הציבורי והפוליטי מרוכז בהתנגשות הענקים שבין הממשלה לבית המשפט העליון, ואחת לכמה ימים או שבועות עולה הצעה חדשה שנועדה לשנות כליל את איזון הרשויות. הכנסת — המוסד שבו מתבצע אוורור פומבי של סוגיות בעלות חשיבות ציבורית; זה שקרוב ביותר, מכל מוסדות השלטון, לייצג את העם, ציבור הבוחרים — מודרת מדיון זה. לבד מאוורור ציבורי וייצוג, נהוג לייחס למחוקקים שתי פונקציות מרכזיות: חקיקה ופיקוח פרלמנטרי. בזמן שפונקציית החקיקה זוכה לתהילת עולם עם כל הצעת חוק קיצונית שמועלית, הפיקוח הפרלמנטרי על הממשלה אינו זוכה למידה דומה של אהדה ציבורית ושל תשומת לב, אף על פי שדווקא הוא אבן הפינה של הדמוקרטיה, בשל תפקידו במניעת צבירתו של כוח רב מדי בידי הרשות המבצעת.

לקריאת המקור המלא>>